ברוכים הבאים לשיעור 5. הישארו מעודכנים – אני ממליץ עליכם לעקוב אחר דף הפייסבוק שלנו – אנו מעדכנים באופן קבוע את השיעורים האחרונים.
לאחר שלמדתם היראגאנה וקטקאנה, כעת נלמד את הקאנג'י ביפנית.
מעט רקע
לפני כ5000 הומצאה בשין שיטת כתיבה המבוססת על ציורים. הציורים ייצגו חומרים או מושגים מופשטים. בניגוד לאותיות מערביות שייצגו צלילים בלבד, האותיות הסיניות ייצגו בנוסף לצליל גם משמעות. כיום אותם ציורים נראים שונה, הם מופשטים ופשוטים יותר לעומת הציורים המקוריים שהיו יותר דומים למשמעות שלהם. במאה ה4 לספירה, למתיישבים באיי יפן לא הייתה כלל צורת כתיבה. צורת הכתיבה הסינית הוצגה להם ע"י חצי האי הקוריאני. בתחילה, מעט אנשים משכילים יכלו לקרוא את הכתב הסיני ומה שהם קראו היה בעיקר כתבים על בודהיזם ופילוסופיה. הבעיה הייתה רק שהשפה היפנית כבר הייתה קיימת, והאותיות החדשות שיובאו נשמעו כמובן בסינית עם שינויים קלים על מנת להתאים עצמם להברות המוגבלות שיש ביפנית. לכן כעת כעת יש שתיים או יותר דרכים לקרוא את אותו הקאנג'י. לדוגמא אם ניקח את הקאנג'י 山 שפירושו "הר", בצורה הסינית הוא יקרא "san" בעוד שבצורה היפנית הוא יקרא כ"yama".
אונ'יומי וקונ'יומי
הקריאות השונות הללו נקראות "אונ'יומי" עבור הקריאה הסינית ו"קונ'יומי" עבור הקריאה היפנית. אז מה בעצם נעשה? איך נדע איך לקרוא כל פעם את הקאנג'ים? ובכן למעשה אין דרך לדעת את זה. אבל במרבית המקרים הקאנג'ים עוקבים אחרי כלל זה: כאשר קאנג'י יופיע בנפרד, הוא יקרא בצורת הקונ'יומי שלו, וכאשר יש קבוצה של קאנג'ים שמייצגים ביחד מילה, הם יקראו בצורת האונ'יומי. שמות של אנשים ומקומות יקראו בד"כ בצורת הקונ'יומי. הכלל זה עובד בערך ב90% ולכן צריך להזהר עם השאר.
דוגמא: ניקח את המשפט הבא: 吸血鬼は血を飲んでいる – kyuuketsuki wa chi wo nondeiru או בעברית צחה: "הערפד שותה דם". ניקח כעת את הקאנג'י שמופיע פעמיים במשפט: 血 שפירושו "דם". כשהוא לבד הוא יקרא כ-"צ'י" – צורת הקונ'יומי שלו. אבל אם נסתכל על המילה ערפד שבה הוא מופיע: 吸血鬼 המילה תקרא כ-きゅうけつき כלומר אותו הקאנג'י כאן נקרא בצורת האונ'יומי שלו: けつ.
ללמוד את הקאנג'ים
ביפנית יש בעיקרון מעל 50,000 קאנג'ים אבל אין צורך לדעת את כולם. ביפן קיימת רשימה בשם "רשימת ג'ויו" שכוללת רשימה של 1945 קאנג'ים ואלו הם קאנג'ים נפוצים שרק בהם מותר להשתמש בעיתונות. כאשר מופיע קאנג'י לא מהרשימה הוא מופיע עם פירוש בהיראגנה או עם פוריגאנה . למרות שלמעשה על מנת לשלוט לגמרי בשפה יש להכיר קרוב יותר ל3000 קאנג'ים. ללמוד את כל הקאנג'ים הוא בהחלט האתגר הגדול ביותר בלימודי היפנית. ישנם קאנג'ים מאוד פשוטים ללמידה כמו הקאנג'י 人 שפירושו אדם, אבל ישנם קאנג'ים מורכבים בעלי יותר מ16 קווים, לרובם אין קשר בין הציור למשמעות והרבה מאוד זהים להחריד ושונים בפסיק בודד. כל הכמות הזאת יכולה לבלבל ולייאש כל מתחיל בשפה ולכן אין צורך להתנפל על הלימוד. במהלך השיעורים תגלו עוד ועוד קאנג'ים כך שיווצר לכם בסיס מסויים, ובכל אופן כדי ללמוד את הדקדוק היפני שהוא משימה בפני עצמה לפני שמתחילים לשנן מאוד קאנג'ים.
לפניכם רשימה של קאנג'ים ( מדובר ברשימה מצויינת לקעקועים ביפנית ):
| קאנג'י | רומאג'י + היראגנה | פירוש בעברית |
 |
Ichi いち | אחד |
 |
Ni に | שתיים |
 |
San さん | שלוש |
 |
Yon よん | ארבע |
 |
Go ご | חמש |
 |
Roku ろく | שש |
 |
Nana なな | שבע |
 |
Hachi はち | שמונה |
 |
Kyu きゅう | תשע |
 |
Ju じゅう | עשר |
 |
Shita/Ka した/か | למטה, בוא למטה, |
 |
Ue/Jou うえ/じょう | מעל, הכי גבוה, להיול מעלה |
 |
Naka/Chu なか/ちゅう | אמצע, באמצע |
 |
Hito/Jin ひと/じん | איש, אנשים |
 |
Yasu/Kyuu やす/きゅう | לנוח, לישון |
 |
Saki/Sen さき/せん | לשעבר, הקודם |
 |
Hai/Nyuu はい/にゅう | להיכנס |
 |
Maru/En まる/えん | עיגול |
 |
De/Shutsu で/しゅつ | לצאת |
 |
Chikara/Ryoku ちから/りょく | כוח |
 |
Chi/Sen ち/せん | אלף |
 |
Kuchi/Ku くち/く | פה, שפתיים |
 |
Migi/U みぎ/う | ימין, יד ימין |
 |
Na/Mei な/めい | שם, מפורסם |
 |
Seki/Yuu せき/ゆう | ערב |
 |
Oo/Dai おお/だい | גדול, נהדר |
 |
Ten てん | שמיים, אלוהים |
 |
Onna/Jyo おんな/じょ | אישה, נקבה, ילדה |
 |
Ko/Shi こ/し | ילד |
 |
Ji じ | דמות, אות |
 |
Mana/Gaku まな/がく | למידה, מלגה |
 |
Chi/Shou ち/しょう | קטן |
 |
Yama/San やま/さん | הר |
 |
Kawa/Sen かわ/せん | נהר |
| 左 | Hidari/Sa ひだり/さ | שמאל |
 |
Toshi/Nen とし/ねん | שנה |
 |
Te/Shu て/しゅ | יד |
 |
Bun ぶん | שיעור, כתיבה |
 |
Hi/Nichi ひ/にち | יום |
 |
Haya/Sou はや/そう | מהיר |
 |
Ki/Boku き/ぼく | עץ |
 |
Tsuki/Getsu つき/げつ | חודש |
 |
Mura/Son むら/そん | כפר |
 |
Hayashi/Rin はやし/りん | יער |
| 校 | Kou こう | בית ספר |
 |
Mori/Shin もり/しん | יערות |
 |
Tada/Sei ただ/せい | צדק |
 |
Iki/Ki いき/き | מחשבה, נשמה ורוח |
 |
Sui/Mizu すい/みず | מים, מי קרח |
 |
Hi/Ka ひ/か | אש |
 |
Inu/Ken いぬ/けん | כלב |
 |
Oo おお | מלך |
 |
Tama/Gyoku たま/ぎょく | תכשיט, יהלום |
 |
Iki/Sei いき/せい | חיים, קיום |
 |
Ta/Den た/でん | אורז |
 |
Machi/Chou まち/ちょう | עיר |
 |
Otoko/Dan おとこ/だん | זכר, גבר |
 |
Shiro/Haku しろ/はく | לבן |
 |
Hyaku ひゃく | מאה |
 |
Me/Moku め/もく | עין |
 |
Ishi/Seki いし/せき | אבן |
 |
Kara/Kuu から/くう | ריק |
 |
Ta/Ryu た/りゅう | עמידה |
 |
Take/Chiku たけ/ちく | במבו |
 |
Ito/Shi いと/し | אשכול |
 |
Mimi/Ji みみ/じ | אוזן |
 |
Hana/Ka はな/か | פרח |
 |
Kusa/Sou くさ/そう | דשא |
 |
Mushi/Chuu むし/ちゅう | חרק |
 |
Mi/Ken み/けん | להסתכל |
 |
Kai/Bai かい/ばい | צדף, צדפות |
 |
Aka/Seki あか/せき | אדום |
 |
Ashi/Soku あし/そく | רגל |
 |
Kuruma/Sha くるま/しゃ | רכב |
 |
Kane/Kin かね/きん | כסף |
 |
Ame/U あめ/う | גשם |
 |
Ao/Sei あお/せい | כחול או ירוק |
 |
Oto/On おと/おん | רעש |
