ארכיון תגיות: כינויי גוף ביפנית

שיעור 7: כינויי גוף ביפנית

הקדמה
השיעור הזה עוסק בלימוד כינויי הגוף ביפנית, כלומר איך אומרים "אני", "הוא", "הם" וכיוצ"ב. לשם כך יש לציין שיפנית היא שפה מאוד היררכית. ישנן צורות שונות לאמר כל דבר, כאשר כל דרך משתנה באופן תלוי במעמד החברתי של הדובר והשומע. בהתחשב בכך, הדובר יכול לדבר בצורה אחת במצב מסויים, בדרך שהוא לעולם לא ידבר במצב שונה. בנוסף, הצורה בה נשים וגברים ביפנית מדברים היא שונה. ישנם ביטויים ומילים שגבר לא ישתמש בהם מחשש שיחשב לנשי, ונשים לא תשתמשנה בהם כי הם נחשבים גבריים.

גוף ראשון
בשפה שלנו יש דרך אחת להגיד "אני". והאני הזה מתייחס לשני הגופים. אך ביפנית ישנן צורות שונות להגיד "אני", צורה שונה לגברים ולנשים וכן צורה שונה כתלות ברשמיות. להלן טבלה עם כל האפשרויות: שחור – נכון לשני המינים, אדום – נקבה, כחול – זכר.

גוף ראשון יפנית

הצורה הראשונה הרשמית ביותר כמעט ולא נמצאת בשימוש. ישנן עוד צורות שונות אך פחות נפוצות:

washi – わし (אני) – גברים מעל גיל 50
asshi – あっし (אני) – גבר במצב וולגרי או מאוד לא רשמי.
oira – オイラ (אני) – אנשי כפר (בד"כ משומש בפארודיות).
sessha – 接写 (אני) – סאמוראים (בד"כ בסרטים, מנגה וכו).

דוגמאות לשימוש:
בחורה בת 20 – עם חברה שלה היא תשתמש ב-atashi, עם המורה שלה ב-watashi.
בחור בן 20 – עם חבר שלו הוא ישתמש ב-ore, עם אבא של חבר ב-boku.
גבר בן 45 – בחברה חשובה: עם הבוס שלו: הוא ישתמש ב-watashi. עם אשתו ב-washi.

גוף שני
גם כאן המצב דומה וישנן צורות שונות לגופים וסיטואציות שונות. ביפנית אין הפרדה לאת ואתה כמו בעברית, ההפרדה בגופים מתכוונת רק לאיך זכר ידבר ואיך נקבה (כלומר תאורטית גם אישה תוכל להגיד kimi (ראה טבלה) לבחורה אחרת, אבל זה ייחשב מאוד גברי וגס מצידה). להלן הטבלה (שחור – נאמר ע"י שני המינים, כחול – ע"י זכר):


גוף שני יפנית

בנוסף ישנן שתי פניות נוספות שנעשה בהן שימוש ע"י גברים בסיטואציות מאוד וולגריות:
kisama – きさま – (את/ה) נאמר כנגד יריב כאיום.
temee – てめえ – (את/ה) מאוד וולגרי ומאיים.

דוגמאות:
למישהו שאני לא מכיר אני אגיד: anata
בחורה לחברה קרובה: anta
חבר לחברה שלו: kimi
בחור לחבר זכר: omae

הערה חשובה:
ביפנית כמעט ולא נהוג לנסח את המשפט עם פנייה ישירה גם אם אנו מדברים עם אותו בן אדם. במקום נהוג להשתמש בשמו של האדם או בתפקידו. לדוגמא אם אני ארצה להגיד למורה שלי שהוא חכם אני לא אגיד "אתה חכם" אלא "המורה חכם". אם אני מדבר עם מר. הונדה אני אגיד "מר הונדה חכם". וכו'. למרות שזה נראה כדיבור בגוף שלישי, נעשה שימוש בצורה זו אפילו כשמדברים עם בן אדם פנים מול פנים.

גוף שלישי
לרוב ביפנית לא ממש נעשה שימוש בגוף שלישי. כמו שציינו קודם, הם מעדיפים להשתמש בשמו של האדם או בתפקידו. לכן משפטים ביפנית בנוסח שצויין קודם יכולים להיות גם משפט בגוף שני וגם משפט בגוף שלישי, תלוי במצב.
אבל בשביל הרקורד נציין את הצורה של להגיד הוא או היא:
הוא – 彼 – kare
היא – 彼女 – kanojo
וברבים:
הם – 彼ら – karera
הן – 彼女たち – kanojotachi