ארכיון הקטגוריה: שיעורים ללימוד יפנית

שיעור 14: המילית ga

כפי שלמדנו בשיעורים על המיליות mo ו-wa, שתיהן מסוגלות לשמש בתור סמן של נושא המשפט. אבל מה קורה במקרה ואנחנו לא יודעים מהו? מה אם אנחנו רוצים לשאול "מי התלמיד?". במקרה כזה אנחנו זקוקים למזהה כלשהו, היות שאנחנו לא יודעים מי תלמיד. אם נשתמש במילית הזיהוי, השאלה תצא משהו כמו "האם מי הוא התלמיד?" שהיא כמובן לא שאלה הגיונית היות ש"מי" הוא לא בן אדם אמיתי.

במצב כזה המילית が נכנסת לפעולה. המילית הזאת משמשת לזיהוי, היא מציינת שהדובר רוצה לזהות משהו בלתי מוגדר.
?ボブ: 学生
ボブ:だれ  がくせい
Bobu: dare ga gakusei
בוב: מי הוא זה שהוא תלמיד?

アリス: ジム学生
アリス: ジム   がくせい
Arisu: Jimu ga gakusei
אליס: ג'ים הוא זה שהוא תלמיד

בוב רוצה להבין מי מבין כל הנוכחים הוא תלמיד. אליס עונה לו שג'ים הוא אותו אחד. שימו לב שבמקרה זה אליס יכלה לענות גם עם המילית שמציינת את הנושא על מנת לציין שכשהיא מדברת על ג'ים, היא יודעת שהוא התלמיד.

על ההבדל בין WA לGA נוכל לעמוד ע"י הדוגמא הבאה:

1. ?誰学生
だれ  がきせい
dare ga gakusei
מי הוא זה שהוא תלמיד?

2. ?学生
がくせい  だれ
?gakusei wa dare
התלמיד הוא מי?

המשפט הראשון מחפש את הבן אדם שהוא תלמיד בעוד שבמשפט השני פשוט מדברים על התלמיד. לא נוכל להחליף את החלקיק במשפט הראשון ל-WA היות שאז השאלה תהיה "האם מי הוא תלמיד?" שהיא כמובן לא שאלה הגיונית.

כן ההבדל בין שני המיליות wa ו-ga לא ממש קל להבנה, פשוט כי בעברית קשה מאוד לתרגם את ההבדל. למשל המשפטים
学生  ו- 私が学生 שניהם יתורגמו בעברית ל"אני תלמיד". אבל הם רק נראים זהה, היות שבעברית לא ניתן להביע מידע בתמציתיות כמו ביפנית. המשפט הראשון יגיד: "אם לדבר עליי, אני תלמיד", בעוד שבמשפט השני  私 יציין מי הוא 学生. אם אנחנו רוצים לדעת מי התלמיד ga  אומר לנו שזה 私.

שיעור מספר 13: המילית mo

בשיעור הקודם למדנו על המילית wa. בשיעור זה נלמד מילית נוספת- המילית mo.

המילית –  mo – も
המילית も היא מילית יחסית פשוטה ללמידה. も משמש אותנו כדי להגיד "גם". בנסוף הוא משחק אותו תפקיד כמו המילית wa ומסמן לנו את נושא המשפט.

דוגמא: 

ボブ: アリスは学生
?Bobu: Arisu wa gakusei
בוב: אליס היא תלמידה? (את תלמידה?)1

アリス: うん、トム学生
Arisu: un, Tomu mo gakusei
אליס: כן, וגם טום תלמיד.

שימו לב שאליס צריכה להיות עקבית עם ההכללה שלה. זה לא יהיה הגיוני להגיד למשל "אני תלמיד, וגם טום לא תלמיד".

1 – ביפנית נהוג לפנות לבן אדם בשמו, גם אם מדברים אל מישהו ישירות.

דוגמא 2:
?ボブ: アリスは学生
?Bobu: Arisu wa gakusei
בוב: אליס היא תלמידה? (את תלמידה?)

アリス: うん、でもトム学生じゃない
Arisu: un,demo Tomu wa gakusei janai
אליס: כן, אבל טום לא תלמיד

הסבר: במקרה הזה טום לא תלמיד ולכן כדי שהמשפט יהיה הגיוני נשתמש ב-wa. היות שכמו שאמרנו קודם לא הגיוני להגיד "אני תלמיד, וגם טום לא תלמיד" אנחנו אומרים "אני תלמיד אבל טום לא תלמיד".

דוגמא 3:
?ボブ: アリスは学生
?Bobu: Arisu wa gakusei
בוב: אליס היא תלמידה? (את תלמידה?)

.アリス: ううん、トム学生じゃない
Arisu: uun, Tomu mo gakusei janai
אליס: לא, וגם טום לא תלמיד

הסבר: כאן הדוגמא היא בעצם ההפך של המקרה הראשון. אליס לא תלמיד וגם לא טום (לעומת המקרה הראשון שבו שניהם תלמידים). העקביות נשמרת גם כאן.

שיעור 11: הפועל desu

לאחר שסיימנו ללמוד את מערכת הכתיבה היפנית, כעת נתחיל לגעת בנושא הדקדוק של השפה היפנית. בשיעור זה נתחיל מהבסיס ונלמד על הפועל "להיות". בעברית אין לנו בדיוק פועל זהה, אבל פועל זה מתפקד כמו am/is/are באנגלית.

הפועל "להיות"
ביפנית הפועל של להיות הוא "desu" בצורה פורמלית ו-"da" בצורה הפחות רשמית. בואו נראה מספר דוגמאות:

これはりんごです
kore wa ringo desu
זה 
תפוח – this is an apple

あれはとりです
kore wa tori desu
זאת 
ציפור

これがボールペンです
מי מאלו הוא העט הכדורי? – ?Which is the ball-point pen

כמו ששמתם לב, בכל הדוגמאות desu הופיע בסוף המשפט. ביפנית פעלים תמיד מופיעים בסוף המשפט. בנוסף פעלים לא משתנים לפי כמות העצמים כמו בעברית. כלומר בין אם נדבר על חמישים שולחנות או על שולחן בודד, desu יישאר desu. כמו כן desu יישאר זהה בין אם נדבר עלינו, עיהם או על בעל חיים או חפץ.
* הערה – שימו לב שבמילה desu הצליל u כמעט ולא נשמע ולכן נשמע כdes.

שימו לב לטבלה של כל הטיות הפועל desu וצורתו הפחות רשמית da:

desu verb in japanese

אולי הבחנתם  שאין הטיה לעתיד? ובכן זה בגלל שביפנית אין זמן כזה! אם נרצה לדבר על משהו שיקרה בעתיד בד"כ נצרף מילה שמתארת את אותו זמן למשל "מחר", והמילים יישארו בהטייה להווה. נשים לב לזה מאוחר יותר כשנלמד פעלים מתקדמים יותר.

ובכל בואו נבחן דוגמאות שונות עם הפועל desu בזמנים השונים:

עבר:

これはりんごでした
kore ha ringo deshita
זה היה תפוח

שלילה:
わたしはにほんじんじゃない
watashi wa nihonjin janai
אני לא יפני

これはりんごではありません
kore wa ringo de wa arimasen
זה לא תפוח

שלילה בעבר
これはりんごでわありませんでした
kore wa ringo de wa arimasen deshita
זה לא היה תפוח

צורת שאלה
אם תרצו לשאול לגבי משהו אם הוא משהו מסויים נוסיף פשוט ka בסוף וכך בעצם המשפט יהפוך לשאלה.

これはりんごですか
kore wa ringo desu ka?
האם זה תפוח?

שיעור 10: ביטויים בסיסיים ביפנית

בשיעור הזה נלמד רשימה קצרה של ביטויים ביפנית שיעזרו לכם להרגיש יותר את השפה.

מילים שימושיות:
hai – はい – כן
iie – いいえ – לא
sumimasen – すみません – סלח לי / סליחה (במובן של Excuse me)
gomen nasai – ごめんなさい – סליחה
wakarimasen – わかりません – אני לא מבין

ברכות
ohayou gozaimasu – おはようございます – בוקר טוב
konnichi wa – こんいちは – צהריים טובים
konban wa – こんばんは – ערב טוב
oyasumi nasai – お休みなさい – לילה טוב (כשהולכים למיטה)

לאחר ברכת הפתיחה תוכלו למשל להגיד:
ogenki desu ka – お元気ですか – מה שלומך?
genki desu – 元気です – אני בסדר

היכרות
O-namae wa nan desu ka – お名前は何ですか – מה שמך?
Watashi no namae wa ____ desu – 私の名前は ____ です –  שמי הוא ____.
yoroshiku onegai shimasu – よろしくおねがいします – נעים להכיר.
kochira koso yoroshiku – こちろこそよろしく – נעים להכיר גם אותך.

מילות תודה
הצורה הבסיסית ביותר להגיד תודה היא: arigatou – ありがとう
הצורה הרשמית ביותר להגיד 'תודה רבה':
doumo arigato gozaimasu – どうもありがとございます
צורה מעט פחות רשמית:
arigatou gozaimasu – ありがとございます
הצורה הפשוטה ביותר ושמתאימה כמעט לכל מקרה: doumo – どうも

ומה נגיד כתשובה לתודה? התשובה הנפוצה לתודה היא:
dou itashimashite – どういたしまして  – אין בעד מה
אפשר גם סתם להגיד iie – いいえ  – זה בסדר

לבקש מחיר בחנות
אתם נכנסים לחנות ורוצים לברר כמה עולה החפץ המגניב שאיתרתם לכם שם. המוכר יברך אתכם:
irasshaimase – いらっしゃいませ – ברוך הבא
כעת לאחר שאיתרתם את החרב היפנית המגניבה שתמיד חלמתם עליה, עליכם לגשת למוכר ולשאול:
kore wa ikura desu ka – これはいくらですか – כמה זה עולה?
המוכר יענה לכם:
sore wa ____ en desu – すこれは_____円で – זה עולה ____ ין
נניח שהסכמתם למחיר והחלטתם לקחת את זה תוכלו להגיד:
kore o onegai shimasu – これをおねがいします – אני רוצה את זה בבקשה

פרידה
ביפנית ישנן מספר דרכים להגיד להתראות.
הצורה המוכרת ביותר והרשמית היא sayounara – さようなら – להתראות
אך למעשה לא נעשה בה כל כך שימוש. כמו בעברית ישנן צורות שונות כמו "להת', נתראה, ביי, נתראה מחר" שיותר נפוצות ביומיום. הצורה המלאה ל"טוב, נתראה מחר" תהיה:
sore de wa, ashita aimashou – それでは、また明日会いましょう – ובכן, בוא נתראה שוב מחר.
אך ישנם ביטויים קצרים ופחות רשמיים כמו:
ja, mata ashita – じゃ、また明日 – ובכן,נתראה מחר
ja ne, mata – じゃね、まて  – נתראה מאוחר יותר!
matane – またね – נתראה!

שיעור 9: ספירה יפנית חלק שני

בשיעור הקודם למדנו לספור מאפס ועד 9999. בשיעור הזה נלמד לספור הלאה. בעיקרון העיקרון די זהה אם כי מעט מסתבך. אז איך למעשה אנחנו אומרים עשרת אלפים ביפנית? את המספר הנ"ל מציינים ע"י הקאנג'י 万 שנקרא man (מאן). שלא כמו במקרה של מאה או אלף שם אנחנו לא צריכים לציין שמדובר במאה אחת או אלף אחד (כלומר אומרים למשל סתם sen ולא ichi sen) במקרה של 10,000 עלינו להגיד ichi man או 一万.

אז מה הלאה? האם יש שם מיוחד גם למאה אלף, מליון ול10 מליון? אז למען האמת לא:
מאה אלף הוא פשוט jyuu man – 十万
מליון הוא פשוט hyaku man – 百万
10 מליון הוא: sen man – 千万

זה קצת יותר מסובך ממה שזה נשמע, וצריך להתרגל לזה. אבל העיקרון בסופו של דבר די פשוט. זה לא ממש אינטואיטיבי לנו להגיד אלף עשרת אלפים על מנת להגיד עשרה מליון. במיוחד אם מדובר במספר כמו 55,550,000. אז איך נבטא אותו? נגיד חמשת אלפים חמש מאות חמישים וחמש עשרת אלפים. או ביפנית:
o sen go hyaku go jyuu go man – 五千五百五十五万

על מנת לסבר את האוזן אתן 2 קאגנ'ים של מספרים גדולים אף יותר:
oku – 億 – 100,000,000
chou – 兆 1,000,000,000,000

דוגמאות: 

二百万三千四十一 – 2,003,041
125,000 – 十二万五千
55,010,000 – 五千五百一万


שיעור 8: מספרים ביפנית חלק ראשון

למרות שליפנים יש סדרה של קאנג'ים שבהם משתמשים לייצוג מספרים ביפנית, בהרבה מקומות היום הם דווקא עושים שימוש במספרים שלנו (אם כי כמובן מבטאים את המספרים ביפנית). בשיעור נלמד כיצד מבטאים מספרים ביפנית ואת השיטה שלה לקריאת מספרים.

בעיקרון שיטת הספירה של היפנית מעט שונה משלנו, אם כי יחסית פשוטה.

ספירה מ-0 עד 99
ביפנית יש שם מיוחד לכל ספרה מ0 עד 10. וכל שאר המספרים עד 99 הם סה"כ מן שילוב. למשל אם אני ארצה להגיד 22, אני אגיד שתיים עשר שתיים. 12 יהיה עשר שתיים. אז למעשה כל מה שיש ללמוד כאן זה את שמות המספרים מ0 עד 10, ואת העיקרון הפשוט. הנה טבלה של מספרים מ0 עד 22. כל שאר המשפרים עד 99 עובדים על אותו עיקרון בדיוק.

מספרים ביפנית

מספרים מ- 100 עד 999
הקאנג'י של המספר מאה הוא: . hyaku – ひゃく – 百. למעשה העיקרון כאן זהה לקודם. אם ארצה להגיד 987, למעשה אגיד: תשע מאה שמונה עשר שבע. וביפנית:  kyuu hyaku hachi jyuu nana – きゅうひゃくはちじゅうなな – 九百八十七.
רק מה? יש לנו כמה יוצאי דופן בקריאה שלהם: 300, 600 ו- 800 שיקראו כך:
300 – san 
byaku – さんゃく – 三百
600 – ro
ppyaku – ろっぴゃく – 六百
800 – ha
ppyaku – はっぴゃく – 八百

שימו לב לשינוי בביטוי המספר!

מספרים מ- 1000 עד 9999
הקאנג'י של 1000 הוא sen – せん – 千. ושוב השיטה זהה לחלוטין, עם שני יוצאי דופן בביטוי כמו קודם:
3000 – san zen – さんぜん – 三千
8000 – hassen – はっせん – 八千

דוגמא למספר: 1234
sen ni hyaku san jyuu yon – せんにひゃくさんじゅうよん – 千二百三十四

שיעור 7: כינויי גוף ביפנית

הקדמה
השיעור הזה עוסק בלימוד כינויי הגוף ביפנית, כלומר איך אומרים "אני", "הוא", "הם" וכיוצ"ב. לשם כך יש לציין שיפנית היא שפה מאוד היררכית. ישנן צורות שונות לאמר כל דבר, כאשר כל דרך משתנה באופן תלוי במעמד החברתי של הדובר והשומע. בהתחשב בכך, הדובר יכול לדבר בצורה אחת במצב מסויים, בדרך שהוא לעולם לא ידבר במצב שונה. בנוסף, הצורה בה נשים וגברים ביפנית מדברים היא שונה. ישנם ביטויים ומילים שגבר לא ישתמש בהם מחשש שיחשב לנשי, ונשים לא תשתמשנה בהם כי הם נחשבים גבריים.

גוף ראשון
בשפה שלנו יש דרך אחת להגיד "אני". והאני הזה מתייחס לשני הגופים. אך ביפנית ישנן צורות שונות להגיד "אני", צורה שונה לגברים ולנשים וכן צורה שונה כתלות ברשמיות. להלן טבלה עם כל האפשרויות: שחור – נכון לשני המינים, אדום – נקבה, כחול – זכר.

גוף ראשון יפנית

הצורה הראשונה הרשמית ביותר כמעט ולא נמצאת בשימוש. ישנן עוד צורות שונות אך פחות נפוצות:

washi – わし (אני) – גברים מעל גיל 50
asshi – あっし (אני) – גבר במצב וולגרי או מאוד לא רשמי.
oira – オイラ (אני) – אנשי כפר (בד"כ משומש בפארודיות).
sessha – 接写 (אני) – סאמוראים (בד"כ בסרטים, מנגה וכו).

דוגמאות לשימוש:
בחורה בת 20 – עם חברה שלה היא תשתמש ב-atashi, עם המורה שלה ב-watashi.
בחור בן 20 – עם חבר שלו הוא ישתמש ב-ore, עם אבא של חבר ב-boku.
גבר בן 45 – בחברה חשובה: עם הבוס שלו: הוא ישתמש ב-watashi. עם אשתו ב-washi.

גוף שני
גם כאן המצב דומה וישנן צורות שונות לגופים וסיטואציות שונות. ביפנית אין הפרדה לאת ואתה כמו בעברית, ההפרדה בגופים מתכוונת רק לאיך זכר ידבר ואיך נקבה (כלומר תאורטית גם אישה תוכל להגיד kimi (ראה טבלה) לבחורה אחרת, אבל זה ייחשב מאוד גברי וגס מצידה). להלן הטבלה (שחור – נאמר ע"י שני המינים, כחול – ע"י זכר):


גוף שני יפנית

בנוסף ישנן שתי פניות נוספות שנעשה בהן שימוש ע"י גברים בסיטואציות מאוד וולגריות:
kisama – きさま – (את/ה) נאמר כנגד יריב כאיום.
temee – てめえ – (את/ה) מאוד וולגרי ומאיים.

דוגמאות:
למישהו שאני לא מכיר אני אגיד: anata
בחורה לחברה קרובה: anta
חבר לחברה שלו: kimi
בחור לחבר זכר: omae

הערה חשובה:
ביפנית כמעט ולא נהוג לנסח את המשפט עם פנייה ישירה גם אם אנו מדברים עם אותו בן אדם. במקום נהוג להשתמש בשמו של האדם או בתפקידו. לדוגמא אם אני ארצה להגיד למורה שלי שהוא חכם אני לא אגיד "אתה חכם" אלא "המורה חכם". אם אני מדבר עם מר. הונדה אני אגיד "מר הונדה חכם". וכו'. למרות שזה נראה כדיבור בגוף שלישי, נעשה שימוש בצורה זו אפילו כשמדברים עם בן אדם פנים מול פנים.

גוף שלישי
לרוב ביפנית לא ממש נעשה שימוש בגוף שלישי. כמו שציינו קודם, הם מעדיפים להשתמש בשמו של האדם או בתפקידו. לכן משפטים ביפנית בנוסח שצויין קודם יכולים להיות גם משפט בגוף שני וגם משפט בגוף שלישי, תלוי במצב.
אבל בשביל הרקורד נציין את הצורה של להגיד הוא או היא:
הוא – 彼 – kare
היא – 彼女 – kanojo
וברבים:
הם – 彼ら – karera
הן – 彼女たち – kanojotachi

 

שיעור 6: ימים וחודשים ביפנית

בשיעור הזה נלמד אוצר מילים שקשור בימים וחודשים ביפנית.

הבא נתחיל מהטבלה הבאה:
ימים יפנית

* שימו לב שאת המילה ashita מבטאים כash'ta  היות שה-i של ה-shi בקושי נשמע שם. לתופעה כזאת קוראים "עיצור לוחש".

ימות השבוע
ביפנית לכל יום בשבוע משמעות שונה.
יום ראשון – יום השמש
יום שני – יום הירח
יום שלישי – יום האש
יום רביעי – יום המים
יום חמישי – יום עץ
יום שישי – יום המתכת
יום שבת- יום האדמה

לכל הימים סיומת דומה – youbi ובקאנג'י 曜日  שפירושו "יום בשבוע". התחילית של כל יום כמו שציינתי קודם מסמלת אלמנט כלשהו. להלן המילים:

יום ראשון -nichiyoubi – にちようび – 日曜日
יום שני - getsuyoubi – げつようび – 月曜日
יום שלישי -kayoubi – かようび – 火曜日
יום רביעי – suiyoubi – すいようび – 水曜日
יום חמישי -mokuyoubi – もくようび – 木曜日
יום שישי – kinyoubi – きにようび – 金曜日
יום שבת –  doyoubi – どようび – 土曜日

חודשים

חודשים ביפנית מאוד קל ללמוד, כי אין להם שם מיוחד, פשוט מספר החודש (כשכמובן ינוא הוא הראשון) עם המילה gatsu שמשמעותה "חודש" ביפנית, ונכתבת בקאנג'י 月. 

אם כך החודשים הם: 

 

ינואר – ichi gatsu – 一月
פברואר – ni gatsu – 二月
מרץ – san gatsu – 三月
אפריל – yon gatsu  – 四月
מאי – go gatsu – 五月
יוני – roku gatsu – 六月
יולי – shichi gatsu – 七月
אוגוסט – hachi gatsu  – 八月
ספטמבר – ku gatsu – 九月
אוקטובר – juu gatsu – 十月
נובמבר – juu ichi gatsu – 十一月
דצמבר – juu ni gatsu – 十二月

 

 

איך אומרים תודה ביפנית

אחת מן המילים הבסיסיות ושמאוד חשוב לדעת זה להגיד תודה ביפנית. ישנם מספר צורות ואפשרויות לאמר תודה ביפנית ואסקור אותם בשיעור זה:

מילות תודה
הצורה הבסיסית ביותר להגיד תודה היא: arigatou – ありがとう
הצורה הרשמית ביותר להגיד 'תודה רבה':
doumo arigato gozaimasu – どうもありがとございます
צורה מעט פחות רשמית:
arigatou gozaimasu – ありがとございます
הצורה הפשוטה ביותר ושמתאימה כמעט לכל מקרה: doumo – どうも

ומה נגיד כתשובה לתודה? התשובה הנפוצה לתודה היא:
dou itashimashite – どういたしまして  – אין בעד מה
אפשר גם סתם להגיד iie – いいえ  – זה בסדר