יפנית למתחילים: מונחים בסיסיים ללימוד יפנית

קאנה – קאנה הוא שם כללי לשתי צורות הכתיבה היפניות: היראגנה וקטקאנה.

היראגאנה – היראגאנה היא מערכת כתב יפנית, אחת מבין 3. בהיראגאנה סך של 46 אותיות בסיסיות. ההיראגנה משמשת לכתיבה של מילים שאין להן קאנג'י, להטייה של קאנג'ים (פעלים למשל), או לאותיות לפירוש קאנג'י (ראה פוריגאנה).

קטקאנה – קטקאנה הינה מערכת כתב יפני נוספת שגם בה 46 אותיות בסיסיות. השימוש העיקרי שלה הוא בכתיבת מילים שמקורן מחוץ לשפה היפנית, אך גם לאונומטופאה, כתיבת שמות זרים, הדגשה של חלק במשפט ואף מילים מסויימות שבמקורן יפניות אך נכתבות בקטקאנה בכל זאת (כמו פירות).

קאנג'י – קאנג'י היא שיטת הכתיבה השלישית ביפנית והקשה ביותר. מקורה בסין והיא מכילה כ50,000 סימנים. ביפן כיום אין צורך לדעת את כולן אלא "רק" 1945 קאנג'ים על מנת לקרוא עיתון יפני כהלכה (אך כדי לשלוט לגמרי בשפה יש לללמוד באזור ה3000 קאנג'ים).

פוריגאנה – פוריגאנה הן למעשה אותיות היראגנה שנכתבות בקטן מעל קאנג'ים ומפרשות כיצד לקרוא אותו. פוריגאנה מופיעה למשל בספרי ילדים שעדיין לא למדו את כל הקאנג'ים.

אוֹקוּרִיגאנה – אותיות היראגנה שנכתבות ליד קאנג'ים על מנת להטות אותם (למשל בפעלים).

רומאג'י – רומאג'י היא צורת כתיבה שנעשה בה שימוש בד"כ ע"י אנשים שלומדים יפנית. ברומאג'י המילים היפניות נכתבות באנגלית.

רשימת ג'ויו – זוהי רשימת קאנג'ים שמפורסמת ע"י משרד החינוך היפני וכוללת בתוכה רשימה של 1945 קאנג'ים שכל יפני חייב לדעת ולומד בבי"ס (1006 בבי"ס יסודי והשאר בעל יסודי). העיתון היפני נכתב אך ורק עם הקאנג'ים הללו, ואם נכתב קאנג'י שלא מופיע ברשימה מופיע לידו פירוש.

קונ'יומי – צורת הקריאה היפנית של קאנג'י.

אונ'יומי – צורת הקריאה הסינית של קאנג'י.

דאקוטן – סימון בקאנה בצורת מרכאה (゛) שמסמן שהצליל משתנה מ"k" ל-"g", מ"t" ל-"d", מ"h" ל-"b", מ"s" ל-"z".

האנדאקוטן – סימון בקאנה בצורת עיגול (゜) שמסמן שהצליל משתנה מ"h" ל-"p".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.