שיעור 10: ביטויים בסיסיים ביפנית

בשיעור הזה נלמד רשימה קצרה של ביטויים ביפנית שיעזרו לכם להרגיש יותר את השפה.

מילים שימושיות:
hai – はい – כן
iie – いいえ – לא
sumimasen – すみません – סלח לי / סליחה (במובן של Excuse me)
gomen nasai – ごめんなさい – סליחה
wakarimasen – わかりません – אני לא מבין

ברכות
ohayou gozaimasu – おはようございます – בוקר טוב
konnichi wa – こんいちは – צהריים טובים
konban wa – こんばんは – ערב טוב
oyasumi nasai – お休みなさい – לילה טוב (כשהולכים למיטה)

לאחר ברכת הפתיחה תוכלו למשל להגיד:
ogenki desu ka – お元気ですか – מה שלומך?
genki desu – 元気です – אני בסדר

היכרות
O-namae wa nan desu ka – お名前は何ですか – מה שמך?
Watashi no namae wa ____ desu – 私の名前は ____ です –  שמי הוא ____.
yoroshiku onegai shimasu – よろしくおねがいします – נעים להכיר.
kochira koso yoroshiku – こちろこそよろしく – נעים להכיר גם אותך.

מילות תודה
הצורה הבסיסית ביותר להגיד תודה היא: arigatou – ありがとう
הצורה הרשמית ביותר להגיד 'תודה רבה':
doumo arigato gozaimasu – どうもありがとございます
צורה מעט פחות רשמית:
arigatou gozaimasu – ありがとございます
הצורה הפשוטה ביותר ושמתאימה כמעט לכל מקרה: doumo – どうも

ומה נגיד כתשובה לתודה? התשובה הנפוצה לתודה היא:
dou itashimashite – どういたしまして  – אין בעד מה
אפשר גם סתם להגיד iie – いいえ  – זה בסדר

לבקש מחיר בחנות
אתם נכנסים לחנות ורוצים לברר כמה עולה החפץ המגניב שאיתרתם לכם שם. המוכר יברך אתכם:
irasshaimase – いらっしゃいませ – ברוך הבא
כעת לאחר שאיתרתם את החרב היפנית המגניבה שתמיד חלמתם עליה, עליכם לגשת למוכר ולשאול:
kore wa ikura desu ka – これはいくらですか – כמה זה עולה?
המוכר יענה לכם:
sore wa ____ en desu – すこれは_____円で – זה עולה ____ ין
נניח שהסכמתם למחיר והחלטתם לקחת את זה תוכלו להגיד:
kore o onegai shimasu – これをおねがいします – אני רוצה את זה בבקשה

פרידה
ביפנית ישנן מספר דרכים להגיד להתראות.
הצורה המוכרת ביותר והרשמית היא sayounara – さようなら – להתראות
אך למעשה לא נעשה בה כל כך שימוש. כמו בעברית ישנן צורות שונות כמו "להת', נתראה, ביי, נתראה מחר" שיותר נפוצות ביומיום. הצורה המלאה ל"טוב, נתראה מחר" תהיה:
sore de wa, ashita aimashou – それでは、また明日会いましょう – ובכן, בוא נתראה שוב מחר.
אך ישנם ביטויים קצרים ופחות רשמיים כמו:
ja, mata ashita – じゃ、また明日 – ובכן,נתראה מחר
ja ne, mata – じゃね、まて  – נתראה מאוחר יותר!
matane – またね – נתראה!

שיעור 9: ספירה יפנית חלק שני

בשיעור הקודם למדנו לספור מאפס ועד 9999. בשיעור הזה נלמד לספור הלאה. בעיקרון העיקרון די זהה אם כי מעט מסתבך. אז איך למעשה אנחנו אומרים עשרת אלפים ביפנית? את המספר הנ"ל מציינים ע"י הקאנג'י 万 שנקרא man (מאן). שלא כמו במקרה של מאה או אלף שם אנחנו לא צריכים לציין שמדובר במאה אחת או אלף אחד (כלומר אומרים למשל סתם sen ולא ichi sen) במקרה של 10,000 עלינו להגיד ichi man או 一万.

אז מה הלאה? האם יש שם מיוחד גם למאה אלף, מליון ול10 מליון? אז למען האמת לא:
מאה אלף הוא פשוט jyuu man – 十万
מליון הוא פשוט hyaku man – 百万
10 מליון הוא: sen man – 千万

זה קצת יותר מסובך ממה שזה נשמע, וצריך להתרגל לזה. אבל העיקרון בסופו של דבר די פשוט. זה לא ממש אינטואיטיבי לנו להגיד אלף עשרת אלפים על מנת להגיד עשרה מליון. במיוחד אם מדובר במספר כמו 55,550,000. אז איך נבטא אותו? נגיד חמשת אלפים חמש מאות חמישים וחמש עשרת אלפים. או ביפנית:
o sen go hyaku go jyuu go man – 五千五百五十五万

על מנת לסבר את האוזן אתן 2 קאגנ'ים של מספרים גדולים אף יותר:
oku – 億 – 100,000,000
chou – 兆 1,000,000,000,000

דוגמאות: 

二百万三千四十一 – 2,003,041
125,000 – 十二万五千
55,010,000 – 五千五百一万


שיעור 8: מספרים ביפנית חלק ראשון

למרות שליפנים יש סדרה של קאנג'ים שבהם משתמשים לייצוג מספרים ביפנית, בהרבה מקומות היום הם דווקא עושים שימוש במספרים שלנו (אם כי כמובן מבטאים את המספרים ביפנית). בשיעור נלמד כיצד מבטאים מספרים ביפנית ואת השיטה שלה לקריאת מספרים.

בעיקרון שיטת הספירה של היפנית מעט שונה משלנו, אם כי יחסית פשוטה.

ספירה מ-0 עד 99
ביפנית יש שם מיוחד לכל ספרה מ0 עד 10. וכל שאר המספרים עד 99 הם סה"כ מן שילוב. למשל אם אני ארצה להגיד 22, אני אגיד שתיים עשר שתיים. 12 יהיה עשר שתיים. אז למעשה כל מה שיש ללמוד כאן זה את שמות המספרים מ0 עד 10, ואת העיקרון הפשוט. הנה טבלה של מספרים מ0 עד 22. כל שאר המשפרים עד 99 עובדים על אותו עיקרון בדיוק.

מספרים ביפנית

מספרים מ- 100 עד 999
הקאנג'י של המספר מאה הוא: . hyaku – ひゃく – 百. למעשה העיקרון כאן זהה לקודם. אם ארצה להגיד 987, למעשה אגיד: תשע מאה שמונה עשר שבע. וביפנית:  kyuu hyaku hachi jyuu nana – きゅうひゃくはちじゅうなな – 九百八十七.
רק מה? יש לנו כמה יוצאי דופן בקריאה שלהם: 300, 600 ו- 800 שיקראו כך:
300 – san 
byaku – さんゃく – 三百
600 – ro
ppyaku – ろっぴゃく – 六百
800 – ha
ppyaku – はっぴゃく – 八百

שימו לב לשינוי בביטוי המספר!

מספרים מ- 1000 עד 9999
הקאנג'י של 1000 הוא sen – せん – 千. ושוב השיטה זהה לחלוטין, עם שני יוצאי דופן בביטוי כמו קודם:
3000 – san zen – さんぜん – 三千
8000 – hassen – はっせん – 八千

דוגמא למספר: 1234
sen ni hyaku san jyuu yon – せんにひゃくさんじゅうよん – 千二百三十四

שיעור 7: כינויי גוף ביפנית

הקדמה
השיעור הזה עוסק בלימוד כינויי הגוף ביפנית, כלומר איך אומרים "אני", "הוא", "הם" וכיוצ"ב. לשם כך יש לציין שיפנית היא שפה מאוד היררכית. ישנן צורות שונות לאמר כל דבר, כאשר כל דרך משתנה באופן תלוי במעמד החברתי של הדובר והשומע. בהתחשב בכך, הדובר יכול לדבר בצורה אחת במצב מסויים, בדרך שהוא לעולם לא ידבר במצב שונה. בנוסף, הצורה בה נשים וגברים ביפנית מדברים היא שונה. ישנם ביטויים ומילים שגבר לא ישתמש בהם מחשש שיחשב לנשי, ונשים לא תשתמשנה בהם כי הם נחשבים גבריים.

גוף ראשון
בשפה שלנו יש דרך אחת להגיד "אני". והאני הזה מתייחס לשני הגופים. אך ביפנית ישנן צורות שונות להגיד "אני", צורה שונה לגברים ולנשים וכן צורה שונה כתלות ברשמיות. להלן טבלה עם כל האפשרויות: שחור – נכון לשני המינים, אדום – נקבה, כחול – זכר.

גוף ראשון יפנית

הצורה הראשונה הרשמית ביותר כמעט ולא נמצאת בשימוש. ישנן עוד צורות שונות אך פחות נפוצות:

washi – わし (אני) – גברים מעל גיל 50
asshi – あっし (אני) – גבר במצב וולגרי או מאוד לא רשמי.
oira – オイラ (אני) – אנשי כפר (בד"כ משומש בפארודיות).
sessha – 接写 (אני) – סאמוראים (בד"כ בסרטים, מנגה וכו).

דוגמאות לשימוש:
בחורה בת 20 – עם חברה שלה היא תשתמש ב-atashi, עם המורה שלה ב-watashi.
בחור בן 20 – עם חבר שלו הוא ישתמש ב-ore, עם אבא של חבר ב-boku.
גבר בן 45 – בחברה חשובה: עם הבוס שלו: הוא ישתמש ב-watashi. עם אשתו ב-washi.

גוף שני
גם כאן המצב דומה וישנן צורות שונות לגופים וסיטואציות שונות. ביפנית אין הפרדה לאת ואתה כמו בעברית, ההפרדה בגופים מתכוונת רק לאיך זכר ידבר ואיך נקבה (כלומר תאורטית גם אישה תוכל להגיד kimi (ראה טבלה) לבחורה אחרת, אבל זה ייחשב מאוד גברי וגס מצידה). להלן הטבלה (שחור – נאמר ע"י שני המינים, כחול – ע"י זכר):


גוף שני יפנית

בנוסף ישנן שתי פניות נוספות שנעשה בהן שימוש ע"י גברים בסיטואציות מאוד וולגריות:
kisama – きさま – (את/ה) נאמר כנגד יריב כאיום.
temee – てめえ – (את/ה) מאוד וולגרי ומאיים.

דוגמאות:
למישהו שאני לא מכיר אני אגיד: anata
בחורה לחברה קרובה: anta
חבר לחברה שלו: kimi
בחור לחבר זכר: omae

הערה חשובה:
ביפנית כמעט ולא נהוג לנסח את המשפט עם פנייה ישירה גם אם אנו מדברים עם אותו בן אדם. במקום נהוג להשתמש בשמו של האדם או בתפקידו. לדוגמא אם אני ארצה להגיד למורה שלי שהוא חכם אני לא אגיד "אתה חכם" אלא "המורה חכם". אם אני מדבר עם מר. הונדה אני אגיד "מר הונדה חכם". וכו'. למרות שזה נראה כדיבור בגוף שלישי, נעשה שימוש בצורה זו אפילו כשמדברים עם בן אדם פנים מול פנים.

גוף שלישי
לרוב ביפנית לא ממש נעשה שימוש בגוף שלישי. כמו שציינו קודם, הם מעדיפים להשתמש בשמו של האדם או בתפקידו. לכן משפטים ביפנית בנוסח שצויין קודם יכולים להיות גם משפט בגוף שני וגם משפט בגוף שלישי, תלוי במצב.
אבל בשביל הרקורד נציין את הצורה של להגיד הוא או היא:
הוא – 彼 – kare
היא – 彼女 – kanojo
וברבים:
הם – 彼ら – karera
הן – 彼女たち – kanojotachi

 

שיעור 6: ימים וחודשים ביפנית

בשיעור הזה נלמד אוצר מילים שקשור בימים וחודשים ביפנית.

הבא נתחיל מהטבלה הבאה:
ימים יפנית

* שימו לב שאת המילה ashita מבטאים כash'ta  היות שה-i של ה-shi בקושי נשמע שם. לתופעה כזאת קוראים "עיצור לוחש".

ימות השבוע
ביפנית לכל יום בשבוע משמעות שונה.
יום ראשון – יום השמש
יום שני – יום הירח
יום שלישי – יום האש
יום רביעי – יום המים
יום חמישי – יום עץ
יום שישי – יום המתכת
יום שבת- יום האדמה

לכל הימים סיומת דומה – youbi ובקאנג'י 曜日  שפירושו "יום בשבוע". התחילית של כל יום כמו שציינתי קודם מסמלת אלמנט כלשהו. להלן המילים:

יום ראשון -nichiyoubi – にちようび – 日曜日
יום שני - getsuyoubi – げつようび – 月曜日
יום שלישי -kayoubi – かようび – 火曜日
יום רביעי – suiyoubi – すいようび – 水曜日
יום חמישי -mokuyoubi – もくようび – 木曜日
יום שישי – kinyoubi – きにようび – 金曜日
יום שבת –  doyoubi – どようび – 土曜日

חודשים

חודשים ביפנית מאוד קל ללמוד, כי אין להם שם מיוחד, פשוט מספר החודש (כשכמובן ינוא הוא הראשון) עם המילה gatsu שמשמעותה "חודש" ביפנית, ונכתבת בקאנג'י 月. 

אם כך החודשים הם: 

 

ינואר – ichi gatsu – 一月
פברואר – ni gatsu – 二月
מרץ – san gatsu – 三月
אפריל – yon gatsu  – 四月
מאי – go gatsu – 五月
יוני – roku gatsu – 六月
יולי – shichi gatsu – 七月
אוגוסט – hachi gatsu  – 八月
ספטמבר – ku gatsu – 九月
אוקטובר – juu gatsu – 十月
נובמבר – juu ichi gatsu – 十一月
דצמבר – juu ni gatsu – 十二月

 

 

איך אומרים תודה ביפנית

אחת מן המילים הבסיסיות ושמאוד חשוב לדעת זה להגיד תודה ביפנית. ישנם מספר צורות ואפשרויות לאמר תודה ביפנית ואסקור אותם בשיעור זה:

מילות תודה
הצורה הבסיסית ביותר להגיד תודה היא: arigatou – ありがとう
הצורה הרשמית ביותר להגיד 'תודה רבה':
doumo arigato gozaimasu – どうもありがとございます
צורה מעט פחות רשמית:
arigatou gozaimasu – ありがとございます
הצורה הפשוטה ביותר ושמתאימה כמעט לכל מקרה: doumo – どうも

ומה נגיד כתשובה לתודה? התשובה הנפוצה לתודה היא:
dou itashimashite – どういたしまして  – אין בעד מה
אפשר גם סתם להגיד iie – いいえ  – זה בסדר

שמות ביפנית

aiko-cube

אם תמיד התעניינתם בשמות יפניים, תוכלו למצוא כאן את כל המידע שחיפשתם. מרבית היפנים משתמשים בקאנג'י על מנת לכתוב את שמם, למרות שחלקם משתמשים בהיראגנה, במיוחד לשמות נשיים. לכל קאנג'י יש משמעות, ולכן גם לשמות היפנים המשתמשים בקאנג'י.

כאשר הורים יפנים מולידים ילד, הם בוחרים בשבילו אותיות קאנג'י שירכיבו את שמו. היות שישנם אלפי קאנג'ים לבחור מתוכם, ישנם צירופי קאנג'ים רבים שהקריאה שלהם יכולה ליצור את אותו השם. לכן כאשר שומעים שם יפני, קשה לדעת מאילו קאנג'ים השם מורכב. למשל Keiko הוא שם יפני נפוץ לבנות, אבל אי אפשר לדעת משם זה עם אילו קאנג'ים הוא נכתב, היות שיש לפחות 70 צירופי קאנג'ים שבעזרתם ניתן לכתוב Keiko. ייתכן שזאת הסיבה שכרטיסי ביקור כל כך חשובים לאנשי עסקים ביפן. כרטיסי הביקור משמשים אמצעי חיוני ונוח על מנת לדעת כיצד קוראים את שמו של אדם.

כאשר הורים בוחרים שם לילד, הם בד"כ בוחרים קאנג'ים על פי המשמעות שלהם. למשל "ko" (ילד), היא סיומת לשם נפוצה לבנות. גם "mi" היות שהוא מסמל את המילה "יופי".

בנוסף הם מייחסים חשיבות לכמות המהלכים הדרושים לכתיבת קאנג'י. כאשר ההורה רוצה לתת לילד שם של בן משפחה, הם משתמשים רק בקאנג'י מהשם של קרוב המשפחה, ולא בכלל השם.

יפנית למתחילים: מונחים בסיסיים ללימוד יפנית

קאנה – קאנה הוא שם כללי לשתי צורות הכתיבה היפניות: היראגנה וקטקאנה.

היראגאנה – היראגאנה היא מערכת כתב יפנית, אחת מבין 3. בהיראגאנה סך של 46 אותיות בסיסיות. ההיראגנה משמשת לכתיבה של מילים שאין להן קאנג'י, להטייה של קאנג'ים (פעלים למשל), או לאותיות לפירוש קאנג'י (ראה פוריגאנה).

קטקאנה – קטקאנה הינה מערכת כתב יפני נוספת שגם בה 46 אותיות בסיסיות. השימוש העיקרי שלה הוא בכתיבת מילים שמקורן מחוץ לשפה היפנית, אך גם לאונומטופאה, כתיבת שמות זרים, הדגשה של חלק במשפט ואף מילים מסויימות שבמקורן יפניות אך נכתבות בקטקאנה בכל זאת (כמו פירות).

קאנג'י – קאנג'י היא שיטת הכתיבה השלישית ביפנית והקשה ביותר. מקורה בסין והיא מכילה כ50,000 סימנים. ביפן כיום אין צורך לדעת את כולן אלא "רק" 1945 קאנג'ים על מנת לקרוא עיתון יפני כהלכה (אך כדי לשלוט לגמרי בשפה יש לללמוד באזור ה3000 קאנג'ים).

פוריגאנה – פוריגאנה הן למעשה אותיות היראגנה שנכתבות בקטן מעל קאנג'ים ומפרשות כיצד לקרוא אותו. פוריגאנה מופיעה למשל בספרי ילדים שעדיין לא למדו את כל הקאנג'ים.

אוֹקוּרִיגאנה – אותיות היראגנה שנכתבות ליד קאנג'ים על מנת להטות אותם (למשל בפעלים).

רומאג'י – רומאג'י היא צורת כתיבה שנעשה בה שימוש בד"כ ע"י אנשים שלומדים יפנית. ברומאג'י המילים היפניות נכתבות באנגלית.

רשימת ג'ויו – זוהי רשימת קאנג'ים שמפורסמת ע"י משרד החינוך היפני וכוללת בתוכה רשימה של 1945 קאנג'ים שכל יפני חייב לדעת ולומד בבי"ס (1006 בבי"ס יסודי והשאר בעל יסודי). העיתון היפני נכתב אך ורק עם הקאנג'ים הללו, ואם נכתב קאנג'י שלא מופיע ברשימה מופיע לידו פירוש.

קונ'יומי – צורת הקריאה היפנית של קאנג'י.

אונ'יומי – צורת הקריאה הסינית של קאנג'י.

דאקוטן – סימון בקאנה בצורת מרכאה (゛) שמסמן שהצליל משתנה מ"k" ל-"g", מ"t" ל-"d", מ"h" ל-"b", מ"s" ל-"z".

האנדאקוטן – סימון בקאנה בצורת עיגול (゜) שמסמן שהצליל משתנה מ"h" ל-"p".

שיעור 5: קאנג'י ביפנית

לאחר שלמדתם היראגאנה וקטקאנה, כעת נלמד את הקאנג'י ביפנית.

מעט רקע
לפני כ5000 הומצאה בשין שיטת כתיבה המבוססת על ציורים. הציורים ייצגו חומרים או מושגים מופשטים. בניגוד לאותיות מערביות שייצגו צלילים בלבד, האותיות הסיניות ייצגו בנוסף לצליל גם משמעות. כיום אותם ציורים נראים שונה, הם מופשטים ופשוטים יותר לעומת הציורים המקוריים שהיו יותר דומים למשמעות שלהם. במאה ה4 לספירה, למתיישבים באיי יפן לא הייתה כלל צורת כתיבה. צורת הכתיבה הסינית הוצגה להם ע"י חצי האי הקוריאני. בתחילה, מעט אנשים משכילים יכלו לקרוא את הכתב הסיני ומה שהם קראו היה בעיקר כתבים על בודהיזם ופילוסופיה. הבעיה הייתה רק שהשפה היפנית כבר הייתה קיימת, והאותיות החדשות שיובאו נשמעו כמובן בסינית עם שינויים קלים על מנת להתאים עצמם להברות המוגבלות שיש ביפנית. לכן כעת כעת יש שתיים או יותר דרכים לקרוא את אותו הקאנג'י. לדוגמא אם ניקח את הקאנג'י 山 שפירושו "הר", בצורה הסינית הוא יקרא "san" בעוד שבצורה היפנית הוא יקרא כ"yama". 

אונ'יומי וקונ'יומי
הקריאות השונות הללו נקראות "אונ'יומי" עבור הקריאה הסינית ו"קונ'יומי" עבור הקריאה היפנית. אז מה בעצם נעשה? איך נדע איך לקרוא כל פעם את הקאנג'ים?  ובכן למעשה אין דרך לדעת את זה. אבל במרבית המקרים הקאנג'ים עוקבים אחרי כלל זה: כאשר קאנג'י יופיע בנפרד, הוא יקרא בצורת הקונ'יומי שלו, וכאשר יש קבוצה של קאנג'ים שמייצגים ביחד מילה, הם יקראו בצורת האונ'יומי. שמות של אנשים ומקומות יקראו בד"כ בצורת הקונ'יומי. הכלל זה עובד בערך ב90% ולכן צריך להזהר עם השאר.
דוגמא: ניקח את המשפט הבא: 吸血鬼は血を飲んでいる – kyuuketsuki wa chi wo nondeiru או בעברית צחה: "הערפד שותה דם". ניקח כעת את הקאנג'י שמופיע פעמיים במשפט: 血 שפירושו "דם". כשהוא לבד הוא יקרא כ-"צ'י" – צורת הקונ'יומי שלו. אבל אם נסתכל על המילה ערפד שבה הוא מופיע: 吸血鬼 המילה תקרא כ-きゅうけつき כלומר אותו הקאנג'י כאן נקרא בצורת האונ'יומי שלו: けつ.

ללמוד את הקאנג'ים
ביפנית יש בעיקרון מעל 50,000 קאנג'ים אבל אין צורך לדעת את כולם. ביפן קיימת רשימה בשם "רשימת ג'ויו" שכוללת רשימה של 1945 קאנג'ים ואלו הם קאנג'ים נפוצים שרק בהם מותר להשתמש בעיתונות. כאשר מופיע קאנג'י לא מהרשימה הוא מופיע עם פירוש בהיראגנה או עם פוריגאנה . למרות שלמעשה על מנת לשלוט לגמרי בשפה יש להכיר קרוב יותר ל3000 קאנג'ים. ללמוד את כל הקאנג'ים הוא בהחלט האתגר הגדול ביותר בלימודי היפנית. ישנם קאנג'ים מאוד פשוטים ללמידה כמו הקאנג'י 人 שפירושו אדם, אבל ישנם קאנג'ים מורכבים בעלי יותר מ16 קווים, לרובם אין קשר בין הציור למשמעות והרבה מאוד זהים להחריד ושונים בפסיק בודד. כל הכמות הזאת יכולה לבלבל ולייאש כל מתחיל בשפה ולכן אין צורך להתנפל על הלימוד. במהלך השיעורים תגלו עוד ועוד קאנג'ים כך שיווצר לכם בסיס מסויים, ובכל אופן כדי ללמוד את הדקדוק היפני שהוא משימה בפני עצמה לפני שמתחילים לשנן מאוד קאנג'ים.

לפניכם רשימה קצרה של קאנג'ים פשוטים:

רשימת קאנג'י

שיעור 4: קטקאנה מתקדמת

בשיעור זה נמשיך את לימוד אותיות הקטקאנה ביפנית. בשיעור הקודם למדנו את כל אותיות הקטקאנה, אבל נשאר לנו נושא קטן על מנת לסיים ללמוד את ההברות הללו לחלוטין. כמו שלמדנו בהיראגנה גם בקטקאנה יש שילוב של אותיות וגם dakuten ו-handakuten. היות שלמדנו מהם כבר הפעם אני רק אפרסם את הטבלה המלאה של קטקאנה:

טבלת קטאקנה

כמו שאתם רואים כל השילובים זהים לחלוטין להיראגנה עם יוצא דופן אחד:
שימו לב שבקטקאנה יש לנו צליל שלא קיים בהיראגנה: שהוא הצליל "V". הוא שם על מנת לתת מענה טוב יותר לשכתוב מילים זרות, אבל למעשה יפנים לא ממש יצליחו לבטא היטב את הצליל והוא יותר ישמע כמו "B". כמו כן יש לנו כמה שילובי צלילים שלא קיימים בהיראגנה כמו ファ.

הגייה ארוכה וקצרה
התחלנו לדבר על הגייה בשיעורים הקודמים וכעת נסביר יותר. הגייה ארוכה כשמה היא, מאריכה מעט את הצליל של ההברה. הדבר מאוד חשוב לנו ויכול לתת פירוש שונה לחלוטין למילה כשהיא נהגית אחרת. דוגמא מאוד פשוטה למצב לא נעים שיכול להווצר הוא עם המילה kuuso שפירושה "ריק" לבין kuso שפירושו לעזאזל! (נכתב כ-くうそ לעומת くそ). על מנת להאריך צלילים פשוט נוסיף את ההיראגנה "う" אחרי צלילים בהיראגנה שמסתיימים ב-"o" או "u", את "あ" אחרי צליל שמסתיים ב"a" וב"い" אחרי צלילים שמסתיימים ב"i" או ב"e". כך שלמשל המילה gakkou נקראית כ"gakkoh" ולא כ"gakkow".

לעומת זאת בקטקאנה על מנת להאריך צליל פשוט נשתמש ב-chouon שנכתב כך: "ー".
דוגמא: ニューヨーク  ברומאג'י: nyuuyouku
マドリード וברומאג'י: madoriido.

צלילים כפולים
בצליל כפול הכוונה לצליל מעט ארוך או מודגש יותר מצליל רגיל. צליל כפול מסומן ע"י っ  בהיראגנה וע"י ッ בקטקאנה.

כמה דוגמאות:
マッサアジ – מסאג'
ラケット – רקטה

שכתוב מילים באנגלית ליפנית
כעת משאנחנו יודעים קטקאנה, בואו נלמד כיצד בעצם משכתבים מילה באנגלית ליפנית. נעקוב אחרי כמה תבניות מוכרות:
1. מילה שבא מופיעה האות "l" תהפוך ל"r".
דוגמא: Lady -> ディ
2. מילה שבה שתי תנועות ברצף בד"כ תהפוך לתנועה ארוכה
דוגמא: Target -> ターゲット 
3. מילה שמסתיימת בעיצור דורשת תנועה נוספת (חוץ מהצלילים "m" ו-"n" שעבורם יש לנו את ン. עבור "t" ו-"d" יש לנו את "o" ועבור השאר זה בד"כ "u".
דוגמא: Good -> グッ
Top -> トッ
Jack -> ジャッ

סיכום
זהו זה, סיימנו את כל נושא האותיות היפניות. למדו אותן ברצינות כי אחרת כל שאר הלימוד יהיה קשה יותר! בנוסף מחכה לכם האתגר האמיתי שנקרא "קאנג'י", אבל על זה מאוחר יותר.